פעולות הייצור השונות במתקני תעשייה, הפעלת תחנות כוח, שימוש בכלי רכב בעלי מנועי שריפה פנימית ועוד מגוון רחב של פעולות מעשי ידי אדם- כל אלה עלולים לגרום לפליטות של מזהמי אוויר לסביבה. ישנו חתך רחב של מזהמים בהתאם למגזר התעשייה. למשל - מתכות, חומרים אורגניים נדיפים (VOC) - כגון אלדיהידים וקטונים, דיאוקסינים ופורנים, חומרים אנאורגניים נדיפים - כגון אמוניה, חומצה הידרוכלורית, פחמן חד-חמצני וזיהום חלקיקי.

בעולם התעשייתי המודרני, אחריות סביבתית הופכת לחלק בלתי נפרד מכמעט כל בית עסק. ישנה מגמה של עליה באכיפה, במודעות ובטכנולוגיה להתמודדות עם שפכים תעשייתיים.  ביקורת ציבורית, קנסות כבדים, אפשרות לתביעות– כל אלו הינן סכנות ממשיות ומידיות לעסקים הממשיכים לפגוע בסביבה. 

המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לדרישות ארגון ה-OECD, חוקק בשנת 2012 את חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) התשע"ב – 2012. החוק נועד להשיג מספר מטרות, לרבות: שקיפות המידע הסביבתי לציבור בישראל, עידוד מפעלים להפחתת פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וסיוע לקבלת החלטות של ניהול סביבתי ומדיניות מקיימת.

בניה ירוקה היא בניה שמטרתה להפחית את ההשפעות השליליות של המבנה על איכות הסביבה, באמצעות יצירת חסכון ויעילות אנרגטיים, שימוש בחומרים ידידותיים לסביבה, שימור משאבי מים וקרקע, ועידוד פעילויות ידידותיות לסביבה.