PRTR דיווח פליטות והעברות לסביבה
המשרד להגנת הסביבה, בהתאם לדרישות ארגון ה-OECD, חוקק בשנת 2012 את חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם) התשע"ב – 2012. החוק נועד להשיג מספר מטרות, לרבות: שקיפות המידע הסביבתי לציבור בישראל, עידוד מפעלים להפחתת פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת לסביבה וסיוע לקבלת החלטות של ניהול סביבתי ומדיניות מקיימת.
על פי החוק נדרשים מפעלים בטווח רחב של סקטורים תעשייתיים למסור דיווח שנתי על פליטות והעברות של 114 סוגי חומרים מזהמים לסביבה, וכן על כמויות הפסולת, צריכת האנרגיה וצריכת המים של המפעל. מעל סף מסוים הדיווח אמור להיות כמותי ומגובה בחישובים, על פי אופני חישוב שנקבעו בחוק.
פליטה הינה יציאה של חומר מזהם אל הסביבה. דוגמאות לסוגים שונים של פליטה – יציאת חומרים מזהמים מארובות אל האוויר, הזרמת שפכים אל נחל או אל הים, שפיכת חומרים מזהמים על הקרקע ועוד.
העברה הינה פינוי של פסולת אל מחוץ למפעל לשם סילוק או טיפול, וכן הזרמה של שפכים לטיפול במט"ש.
ההבדל בין פליטה להעברה: בהעברה, הפסולת עוברת תהליכים של סילוק (לדוגמא – הטמנה או שריפה) או של טיפול (מחזור או השבה), ואילו בפליטה, החומר המזהם נפלט כמות שהוא אל הסביבה.
במסגרת החוק הוקם מרשם ה-Pollutant Release and Transfer Register) PRTR) המרכז מידע אודות פליטות והעברות של חומרים מזהמים ופסולת של מפעלים בטווח רחב של סקטורים תעשייתיים אשר מוטלת עליהם חובת דיווח מידע זה.
בין הסקטורים השונים המחויבים בדיווח:
• אנרגיה
• מתכות וברזל
• פסולות ושפכים
• חקלאות
• תעשייה מינראלית
• תעשייה כימית
• מזון ומשקאות
• ועוד
תהליך הכנת הדיווח למרשם ה-PRTR כולל את השלבים הבאים:
• מיפוי תהליכים ומקורות הפליטה/העברה
• זיהוי מקורות פליטה והעברה (מוקדיות, לא מוקדיות, לא שגרתיות) וסיווג פסולת
• בחירת שיטת חישוב מיטבית (שח"מ) לכל פליטה/העברה ממקור פליטה
• עריכת חישוב כמויות פליטה/העברה לכל מקור פליטה/העברה
• השוואת תוצאות החישוב עם כמויות הסף לדיווח הניתנות בתוספת הראשונה לחוק
• דיווח הפליטות באמצעות טפסי הדיווח האינטרנטיים
היתר פליטה לאוויר / היתר פליטה אינטגרטיבי (IPPC)
חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008, נועד להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, זאת לשם שמירה על בריאות ואיכות החיים של הציבור ולשם הגנה על הסביבה.
החוק קובע הוראות האוסרות על גרימת זיהום אוויר חזק או בלתי-סביר, ובמסגרתו מוטלת חובה על מפעלים גדולים להצטייד בהיתר פליטה ולחדשו כל 7 שנים, כתנאי להמשך פעילותם.
מדובר בהיתר הנוגע לכל פעילות במפעל הקשורה לפליטת זיהום לאוויר, ממתקני האנרגיה, הייצור וכל מתקן אחר שעלול לגרום לזיהום. היתר הפליטה מתבסס על הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר (BAT- Best Available Technique) והניתנות ליישום, על פי שיקולים טכנולוגיים, סביבתיים וכלכליים. בהיתר האינטגרטיבי קיימת התייחסות לפליטות גם למדיות אחרות – קרקע ומים.
"מקור פליטה טעון היתר" - הוא מקור פליטה שמתבצעת בו פעילות מהפעילויות המפורטות בתוספת השלישית לחוק אוויר נקי, בהספק/ בכושר ייצור/ כמויות מרביים הגבוהים מהערכים שנקבעו בחוק. אף אם בפועל מופעל מקור הפליטה בהספק/ בכושר ייצור/ כמויות נמוכים יותר מהנקבע על-פי חוק, היכולת המרבית היא הקובעת את חובת ההיתר.
הבקשה להיתר פליטה כוללת את הנושאים הבאים:
• מידע כללי על מקור הפליטה ועל סביבת האתר
• סקר תהליכים (מתקני ייצור, שריפת דלקים וייצור אנרגיה, מכלי אחסון, מגדלי קירור, טיפול בשפכים ועוד)
• סקר פליטות לאוויר, סקר שפכים, סקר פסולות, סקר זיהום קרקע, סקר ריח וסקר רעש
• ניתוח פערים מול ה- BAT: פערים הקיימים במקור הפליטה (מצב קיים) בהשוואה לטכניקות המיטביות הזמינות (מצב רצוי), כפי שמובאות במסמכי הייחוס של הקהילייה האירופית (BREFs) לטכניקה המיטבית
• הטכנולוגיות והאמצעים הזמינים הטובים ביותר המוצעים BAT ואופן בחירתם
• תכנית ליישום BAT והפחתת פליטות
• סקר סביבתי אוויר: הערכת השפעת מקור הפליטה על ריכוז מזהמים בסביבתו ביחס לערכי איכות האוויר – במצב הקיים ובמצב העתידי לאחר יישום תכנית הפחתת הפליטות
• סקר סביבתי שפכים: הערכת השפעת קולחי המפעל על ריכוז המזהמים בקולחים ובבוצות המועברים לסביבה – במצב הקיים ובמצב העתידי לאחר יישום תכנית הפחתת הפליטות
